ערב הפסקת האש: הגיס החמישי מתפרק מנשקו

אני לא נביא, אבל זה לא כל כך מופרך לחשוב שיתכן שבימים הקרובים תחתם הפסקת אש. מכיוון שאני מכיר את הנוהל היטב אני יוצא פה בקריאה פומבית, חגיגית, נרגשת ובלתי משתמעת לשני פנים: זה לא אני. הפסקת האש הזו לא באשמתי, לא יזמתי אותה, ולא גררתי את ההנהגה הצבאית והמדינית בניגוד לרצונה אל שולחן המו"מ העקיף וטקס החתימות החשאי.  אני מרגיש צורך להצהיר את זה כך כי אני מריח השחזת סכינים ויש לי חשש סביר שתביעות האצבע שלי יושתלו בזירה רגע אחרי שמישהו יתלונן על כאב גב. מעכשיו והלאה אני הולך להתרחק מסכינים, לא להסתובב מאחורי הגב של אף אחד ובאופן כללי להחזיק את הידיים טוב טוב מאחורי הגב של עצמי. אני מקבל על עצמי לא לעכב, לרפות, להחליש או ללחוץ אף אדם או ארגון, להתרחק ממקלות ומגלגלים, ולא להיכנס לסוסי עץ בשעות החשכה. אני מעניק בזאת לממשלת ישראל ולצה"ל מנדט מלא לעשות כל מה שההנהגה תראה לנכון. ש"ילכו עם זה עד הסוף", "יגמרו עם זה אחת ולתמיד", "יחסלו את חמאס", "יצרבו את התודעה", ויממשו את היכולת שלהם לנצח, מבלי לשאול אותי או להתחשב בדעתי. אני פשוט מת לדעת פעם אחת ולתמיד מה יקרה כשאני לא מפעיל את כוחות הקסם שלי.

אתם הרי יודעים איך זה עובד: מספיק שאני מרים שלט, או מעלה סטטוס בפייסבוק ומיד ארגוני טרור נזכרים לעסוק בטרור, הפלסטינים נזכרים בכיבוש, ערביי ישראל באפליה,  האנטישמיות החדשה חושפת את שיניה, והאנטישמיות הישנה נעורה מתרדמת יפי הנפש שלה. גלגליו של הצבא החזק במזרח התיכון פורסים זחל קולקטיבי, וממשלת ישראל נאלצת לעשות חצי עבודה. הגילוי של העובדה המדהימה שיש לי השפעה היפנוטית על מדיניות ישראל אכן היה בו בכדי להפתיע. ככישלון אלקטוראלי מוכח המלווה בהאשמות עיקשות על ניתוק מהמציאות, והעדר מוחלט של הון שעשיתי מתעשיית ההימורים מוזר שיש לי איזושהי השפעה על פעולותיו של ראש ממשלתנו האהוב, אך המציאות היא שאני פשוט שולט בו ביד רמה. מריונטה.

אז זהו. החלטתי להסיר את העול הנורא של חוות דעתי, שמונעת בהבל פיה המתייפייף מישראל לנהל מדיניות לאומית גאה. מכיוון שחוץ וביטחון זה בכל זאת תחום מרכזי, מדובר פה בג'סטה די כבדה, והיא לא באה בחינם. אני מבטיח לשחרר את ראש הממשלה  מאחיזת החנק שלי שתוקעת את מבצע "צוק איתן" בתמורה לניצול כוחי הבלתי מוגבל בתחום אחר. חלילה לי מלהפעיל את ביבנו נגד האידיאולוגיה של עצמו. אני גם לא אגזים ואבקש ממנו את כל חמשת המ"מים של ז'בוטינסקי, אבל שיבחר אחד. אחד בלבד. אם אני לא טועה ההשראה הרוחנית של רוה"מ טענה שעל המדינה לדאוג לכל אזרח לקורת גג, ביגוד, בריאות, חינוך ואוכל. מעבר לזה זה כבר קומוניזם חזירי.

אז ביבי יקירי, זה הדיל: בטחון לשיטתך באין מפריע תמורת מ"ם אחד. בלי קריצות, הפרטות לחברים, מגבלות תקציביות, איומי סרק בחורבן המשק או מסמוס בחוק ההסדרים או בוועדת הכספים. קח נושא אחד, שאביך הרוחני הגדיר כחובת המדינה היסודית כלפיי אזרחיה, ופשוט תדאג לו. כמו שצריך. בלי הבדלי דת גזע או מין. אחרי שתביא שקט לדרום וגאווה לכולנו אני בטוח שזה ממש קטן עליך.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על ערב הפסקת האש: הגיס החמישי מתפרק מנשקו

  1. dudu Cohen הגיב:

    חץ שחוט לשונם! ללא ההמשך.
    אהבתי,
    אבא

    נשלח מה-iPad שלי

  2. חנן הגיב:

    לייק לייק לייק.

  3. נורמה קוגן פוחדת להזדהות כשמאלנית. אי אפשר לדעת מה לצפות כשמדובר במשוגעים. הגיב:

    אם הפסקת האש שהתחילה הבוקר תצליח יצאת עם ההצהרה בתזמון גאוני. אני כמובן יכולה להצטרף להצהרה, אבל עכשיו זה יהיה סתם חכמת בדיעבד.
    אבל המקרה שהפסקת האש לא תצליח הוא יותר חמור. א.הוא יוכיח שאין לנו כוחות קסם כאלה, וחבל.
    ב. יוכיח סופית שאנחנו חיים בין משוגעים. ואז תשאל השאלה: למה לעזזל אנחנו עושים את זה לנו ולילדנו?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s