"בגלל שנאת חינם חרבה ירושלים" (והיה עוד איזה עניין)

בגלל אותה שנאת חינם אנחנו, חילונים ודתיים, שמאל ימין ימין ושמאל, מפרסיקו היושב על כס המלומד הרוחני ועד דב חנין אשר בבור הקומוניזם האתאיסטי, יושבים במעגלי שיח של אהבת חינם. באופן כללי אני נרקומן של זהות יהודית, ומאוד בעד שכמה שיותר אנשים מסוגים שונים יתעסקו בה כמה שיותר, אבל איכשהו השנה תשעה באב העלה לי שלוש מחשבות מסוג אחר לגמרי. שתי אנקדוטות ונקודה אחת רצינית למחשבה.

1. הקורלציה בין עד כמה בוערת בעצמותיך הקמת מזבח יהוה בחראם א-שריף לכמות אהבת החינם שאתה משפריץ היא פשוט מדהימה.

2. מעניין שדווקא העיסוק הפילוסופי-תיאורטי במונח אבסטרקטי כמו "אהבה" תפס כל כך, בניגוד לסיבות שהביאו לחורבן הבית הראשון, שתיקונן כולל עמידה מוסרית מול עוול קונקרטי.

3. כל הסיפור הזה, "סיבות החורבן", תקף רק בתוך ראיית עולם דתית. מבחינה תיאולוגית דברי הימים הם אפוס עצום שמתאר את היחסים בין עם ישראל ואלוהיו. כל היתר תפאורה, כלי משחק, לא שחקנים אמתיים על המגרש. לפי התפיסה הזו, הגויים (קבוצה שולית של 99 פסיק משהו אחוז מאוכלוסיית העולם) הם כלי שרת ומדד לבחינת היחסים בין העם והאל. כל פורענות דורשת קודם כל תיקון פנימי ותשובה פנימית, כי השורש אף פעם לא טמון בגורם חיצוני. אין גם צורך להבין אותו, לדבר אתו, או להתחשב בדעתו. כל עוד ה' מבסוט על עם ישראל, שאר האנושות לא תהווה בעיה.

אלא אם כן אתם דתיים (ובהקשר הישראלי רצוי חרדים), אתם אמורים לחשוב שלאירועים היסטוריים יש הקשר היסטורי. שסיבתיות היסטורית היא רלוונטית, ושלסובייקטים הארציים-אנושיים יש חלק והשפעה על ההיסטוריה, ולא רק לתיאולוגיה רוחנית. שני בתי המקדש העבריים חרבו בהפרש של מאות שנים ובהקשרים היסטוריים שונים מאוד,  אבל לשניהם משותפת התעלמות בוטה מחוק השכונה מס' 1, "לך תתעסק עם מישהו בגודל שלך". התגרות של דגי רקק באימפריה אזורית אפשרית רק בתנאי אחד: שיש לך גב של אימפריה חזקה יותר. זה בדיוק היה סוד ההצלחה של מרד החשמונאים. כשיהודה חשבה שזה הסיפור שלה עם מצרים מול בבל חרב הבית הראשון. יהודה של שנת 70 (שטח תחת כיבוש רומאי מזה 133 שנה) אפילו לא טעתה בבחינת הכוחות האזוריים, היא פשוט החליטה להתאבד.

אולי זה רק אני, אבל התנהלות ממשלת נתניהו מול האימפריה היחידה שיש גורמת לאיוולת יהודה מול רומא להחוויר. אני לא הולך להיכנס לסוגיית הידידות, מה מותר ואסור בין חברים או כמה העמדה האמריקאית אמורה לחייב אותנו. אלו סוגיות חשובות שראוי להתווכח עליהן 365 ימים בשנה. כעת אנחנו נלחמים. נלחמים בכסף אמריקאי בזמן שאמריקה לבדה מגנה בגופה על ישראל מפני מחיר בינלאומי כלשהו. הגב האמריקאי הוא הדבר היחיד שמאפשר לליברמן להסתובב בשכונה עם חזה נפוח. זה נכון שאת רוסיה לא מגנים על הרבה יותר, אבל אנחנו לא רוסיה. אתם יכולים לשאול את סרביה מה קורה שדובון קטן מתבלבל וחושב שהוא יכול לשחק אותה דוב רוסי. זה בכלל לא קשור לאם אנחנו צודקים או לא, או כמה העולם אנטישמי (לפי ההסברה שלנו: כל מי שהוא לא איסלמופוב, גזען מוצהר ומנוי לישראל היום). זה קשור לכך שאתה יכול לירוק על ולנשוך את היד שמאכילה אותך תוך כדי שהיא מאכילה אותך בערך עד גיל שנתיים וחצי. יכול להיות שהאמריקאים כל כך צריכים אותנו שהם בחיים לא יעזו. אני חושב שזה רעיון לא טוב לנסות את זה. לא תוך כדי מבצע שספק גדול יכול להתקיים אם אמריקה מחליטה על שביתה איטלקית של יומיים.  אני לא אומר שזה יקרה, אבל אם לארה"ב ימאס מישראל, זו סכנה קיומית למדינת ישראל הרבה יותר מכל מנהרה. כמעט כל ערוץ תקשורת ישראלי סיפק אתמול "כתבה"  שהלכה בערך כך: "תוך כדי הירי על הדרום, ברק אובמה חגג יומולדת 53, וכעת נמשיך לנון-אייטם גזעני שמשלב חוצפה, בורות וערמות של כפיות טובה". מבחינה מסוימת הכתבות האלו הן סכנה למדינה יותר מכל הפגנת שמאל. יכול להיות שהמסקנה ההיסטורית של חורבן הבית בכלל לא רלוונטית. יתכן ומה שנחוץ פה הוא פנל רב משתתפים מכל קצוות הקשת על שנאת חינם, אבל במקביל כדאי שנתחיל לחפש תירוץ תיאולוגי-אמוני לחורבן הבית השלישי.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על "בגלל שנאת חינם חרבה ירושלים" (והיה עוד איזה עניין)

  1. נורמה קוגן פוחדת להזדהות כשמאלנית. אי אפשר לדעת מה לצפות כשמדובר במשוגעים. הגיב:

    מאז שכתבתי עבודת גמר על "יחסי ישראל ארה"ב בתקופת ממשל בוש" הייתה לי הרגשה שכשבוחנים את מפת האינטרסים של ארה"ב, הידידות שלה עם ישראל היא משהו שגובל במיסטי. עוד בשנות ה-90 כשהקומוניזם עוד לא גמר ליפול, זה היה ברור שחוט דק מאוד מחזיק את האינטרס האמריקאי בישראל. החוט הזה הופך מרגע לרגע ונעשה דק יותר. הצופה ההגיוני מן הצד חי בחרדת ניתוק כבר שנים רבות. הצופה המוזן בתפיסות תיאולוגיות מן הצד קורא לזה סיעתא דישמיה. לשיטתו ככל שנעמיק אחיזתנו בארץ האבות, ככל שנרים את הכפפה של אתחלתא ד'גאולה כך ייטב לנו, ואפילו אם החוט הדק יהפוך לבלתי נראה ה' – והמעצמה הגדולה כשליחתו בעולם הזה – יהיה בעזרנו. אני חושבת שיכול להיות שמי שמחזיק את ארה"ב בביצים זו יהדות ארה"ב. השאלה היא לא מתי יישבר לארה"ב הזין ממנו אלא מתי הקהילה היהודית תחליט שנשבר לה הזין. הקהילה היהודית מפוצלת בעצמה בשאלה הפוליטית שמעסיקה את ישראל, אך אחד הכללים שהיא הכי דבקה בהם זה אחדות בתמיכה בישראל כביטוי של ציונות. אם הקהילה שם מחליטה לשבור את העיקרון הזה יבוא סופנו. אבל זה עיקרון די חזק שהוא יסודי לתפיסת הזהות שלהם כיהודים. יהיה מאוד מעניין לעקוב אחרי זה.

    • yohac הגיב:

      רק תדעי לך שהמשוגעים יכולים לחפש את עבודת הגמר המדוברת וכך לחשוף את זהותך. מקווה שהדרכון הבלגי שהשגת במסגרת שנות מגורייך בזאיר בתחילת שנות ה-70 בתוקף.

  2. נורית כהן הגיב:

    ,,אני מסכימה אתך, יוחאי, בקשר להכרת התודה ל"אחותנו הגדולה" אבל לא מספיק כיפת ברזל וכסף כדי לעמוד על חיינו,אני נפעמת מספורים על אזרחים, חיילים ומפקדים בחודש האחרון. אין עם כזה!!! הנשק והעוצמה האמריקנית לא עזרו לעמים אחרים בשעתם הקשה…אני מרימה את הכפפה לעסוק ב"שנאת חינם" אבל בדרכי אהבה, ולא שוללת אהבה עצמית…

  3. udigreenberg הגיב:

    או לחילופין, אפשר להסיק מההתנהלות השחצנית שהפוליטיקאים הישראלים יודעים היטב שארה״ב לא תשנה את דרכה ואת תמיכתה המסיבית בישראל, לא משנה מה הם יגידו ומה צה״ל יעשה. ארה״ב תומכת באינספור משטרים רודניים ומבחילים פי כמה מישראל, ומנהיגים של מדינות קליינטיות דומות, כמו מצריים ואפגניסטן, פולטים האשמות לא פחות חזיריות משדרני החדשות הישראלים. מדיניות החוץ של ארה״ב לא מבוססת על דאגה לזכויות אדם של מיעוטים נכבשים ולא מתרגשת בקלות מהצהרות מטומטמות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s